#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת_לשימוש_המאגר_המוכן_משנב	 א. דגן שנפל לנהר מוכרו לישראל ומודיעו . אמאי לא מהני מכירה מעט בלא שהודיעו כדרך שמותר בגוי .<br>ב. באיזה אופן אסור למכור לגוי אפילו מעט ובאיזה אופן מותר אפילו הרבה .<br>ג. דגן שניכר שהחמיץ האם מותר למוכרו לגוי אפילו הרבה ומדוע .<br>ד. מה החילוק בדין , בין דגן שנפל לנהר לבין חטה שנמצאת בתבשיל ומה טעם החילוק . <br>ה. מה החילוק בדין , בין דגן שנפל לנהר לבין חטים שלתתו אותם ומה טעם החילוק .	"תשובה א.<br>א. לא מועיל למכור מעט לישראל בלא הודעה כמו בגוי משום דרק בגוי מתירים דאיכא תרי ספיקי , שמא יאכלנו בעצמו ואף אם ימכרנו לישראל שמא יאכלנו קודם פסח משא""כ בישראל איכא רק חד ספקא.<br>ב. בער""פ בשעה ה' אסור למכור לגוי אפילו מעט דא""א שיכלה קודם הפסח ושמא ימכרנו לישראל . בגוי שיודע בו שלא יגע בו רק ישמרנו עד אחר הפסח יכול הישראל למכור לו אפילו הרבה בדאיכא הפסד מרובה . <br>ג.מהטור משמע דהיכא דהחמץ ניכר מותר למכור לגוי דאין לחוש שימכרנו לישראל ויאכלנו כיון שניכר ויש שמחמירים בזה שמא יטחן הגוי החטים וימכור. והאידנא שבין כך לא קונים קמח מן השוק לפסח מצדדים כמה אחרונים להקל ובמקום הדחק יש להקל .<br>ד. בדגן שנפל בנהר אוסרים אע""פ שלא נתבקע ואף לא נתרכך כלל משא""כ בתבשיל בעי ביקוע לפחות , מהטעם דבנהר מינח נייחי ואתו לידי חימוץ. <br>ה. וכמו כן מה""ט מחמרינן יותר מחטים לתותות דבעי התם לפחות קרובות לביקוע לכמה פוסקים משום דהתם עסוק בהם בשעת הלתיתה ואינו מניח כ""כ להחמיץ .
<div style=""text-align: center;""><span style=""font-size: 10pt; color: #ba372a;""><strong><span style=""font-family: 'arial black', sans-serif;"">התשובות לא עברו הגהה ואין לסמוך עליהן הלכה למעשה.</span></strong></span></div>
<div style=""text-align: center;""><span style=""font-size: 10pt; color: #ba372a;""><strong><span style=""font-family: 'arial black', sans-serif;"">כל הזכויות שמורות. השאלות נתרמו לצורך שימוש בתוכנה בלבד.</span></strong></span></div>"	סימן תסז		מאגר
תת_לשימוש_המאגר_המוכן_משנב	" א. ירדו גשמים דרך הגג בעליה והיו שם חטים שהתלחלחו הרמ""א אסר באכילה גם שאר מקומות שלא נתלחלחו והתיר להשהותן . א . מה הטעם להיתר שהיה ולאיסור אכילה . ב. מה שונה אופן זה מהאופן שהתירו הפוסקים בערמות של שבולים שבשדות שראינו שנפלו עליהם גשמים שמתירים לפחות אותם שבולים שבבטן הערמה כשאין בהם סימני חימוץ.<br>ב. האם יש להחמיר בחטים שזלפו עליהם מים או נפלו עליהם מעט גשם לאסור אותם אפילו שלא נתבקעו. האם יש לחלק בזה בין חיטים לשבולים ."	"תשובה ב.א. חומרת הרמ""א בחטים שנתלחלחו מקצתם מגשמים בעלייה וכו' לאסור כלם באכילה , חתרו האחרונים למצוא טעם , ולכן הסכימו להקל בשעת הדחק . והגר""א כתב משום דחמץ הוי דבר שיש לו מתירין ולא מהני בזה ס""ס . וכיון דדעת המחבר לנקוט דחמץ לא מיקרי דשיל""מ בודאי יש להקל במקום הדחק . הטעם להיתר שהייה , משום דאיכא ס""ס שמא לא ירדו עליהם ושמא לא החמיצו. <br>ב. טעם החילוק שבשבולים שמתירים מה שבבטן הערמה מחמת ס""ס משא""כ בחטים בעלייה , הביא הפמ""ג משום שבערמות בקשין ועליונות הגדיש הם כגג וכיסוי וניכר שלא ירדו הגשמים באמצעית הגדיש .<br>ג. הב""י הביא שיש פוסקים שסוברים שיש חילוק בין שרייה מרובה לזליפה מועטת מ""מ המחבר בשו""ע סתם בזה משום דלטעם דמינח נייחי שכתב אין לחלק . אבל הב""ח ופר""ח כתבו להחמיר בזה רק לכתחלה ובב""מ משמע דבהפסד מרובה יש לסמוך ע""ז . בשבולים העתיק המ""ב המאמ""ר בשם רבינו מנוח דזליפה מועטת לא חיישינן ואפילו למצת מצוה דכל דרך נפילתן לא מחמצי. ) ומסתבר דבגדיש שהערמה צפופה וקשורה לא שייך זה (.
<div style=""text-align: center;""><span style=""font-size: 10pt; color: #ba372a;""><strong><span style=""font-family: 'arial black', sans-serif;"">התשובות לא עברו הגהה ואין לסמוך עליהן הלכה למעשה.</span></strong></span></div>
<div style=""text-align: center;""><span style=""font-size: 10pt; color: #ba372a;""><strong><span style=""font-family: 'arial black', sans-serif;"">כל הזכויות שמורות. השאלות נתרמו לצורך שימוש בתוכנה בלבד.</span></strong></span></div>"	סימן תסז		מאגר
תת_לשימוש_המאגר_המוכן_משנב	" א. מה דין הדבש בפסח לדעת המחבר ולדעת הרמ""א . <br>ב. האם מותר להכין משקה מע""ד מדבש בחשש תערובת קמח .<br>ג. מה הטעם למנהג המקומות שנהגו לא לאכול תאנים וענבים יבשים .מה המנהג לגבי עשיית משקה מהם . <br>ד.מה דין הצוק""ר באכילה ובשהיה .<br>ה. מה טעם למנהג שלא לאכול כרכום , וצפורן ובמה יש להקל בהם ."	"תשובה ג.א. השו""ע מתיר לאכול הדבש של גוי דאין להחזיק רעותא לאמר שהוא מעורב עם קמח , ואפילו אם עירבו קמח אינו מחמיץ דמ""פ הוא . ויש שהתירו דוקא לאוכלו בעינו אבל לא ללוש בו משום דמצוי בעת הוצאת השעוה ממנו להתערב שם מים . הרמ""א הביא יש מחמירין משום שהרגילות במקומם לערבו עם קמח לתות . ושהמנהג שלא לאכול רק אותו שמביאים בחביות שמעורב עוד עם השעוה שאין רגילות לערבו עם קמח ואפילו לעשות ממנו משקה מע""ד בפסח . <br>ב. קודם פסח מותר לעשות משקה מע""ד מהדבש בחשש תערובת קמח דבטל הקמח בס' ויש מחמירים גם בזה משום דמצוי לערב באופן שאין ס'. והמנהג להקל ולתלות שיש ס' והמחמיר תע""ב והדבש בעין מהחביות נהגו ג""כ להקל ולא חששו לאיחלופי ותלוי במנהג .<br>ג. בתאנים וענבים יבשים וכן שאר פירות יבשים נהגו שלא לאוכלם אבל נוהגים היתר לעשות מהם משקה בשרייה במים דכיון שאינו אלא חשש בעלמא לא מחמירים אבל לא ע""י בישול . ויש מקומות שלא מקילים אפילו בשרייה וכן כתב שע""ת בשם נו""ב וע""כ הנוהגים להקל בפסח עצמו אין למחות ובקודם פסח טוב לסנן .<br>ד. הצוק""ר אסר אותו הרמ""א אפילו בשהייה שמערבין אותו עם קמח . והאחרונים הסכימו על כמה סוגי צוק""ר שלא לאוסרו בדיעבד שהשהה בביתו שהתברר ע""י אומנים שאין בהם קמח ומ""מ נהגו למוכרו אא""כ ע""פ כתב הכשר . ואותו סוג שהוא בחשש גדול אסור בשהיה ואף בשמיני של פסח אלא דאם השהה בדיעבד אין לאסור.<br>ה. בתבלין הנקרא כרכום וזפרי""ן נהגו שלא לאכול שמזייפים בקמח ושאור וגם הכרכום הגדל בגינה ושמר מחמץ נוהגים איסור באכילה מפני מראית העין וכן בצפורן ששורים במי שעורים . ומתירים בשהיה וכן נוהגים שלא אוסרת תערובתן ואפילו בפחות מס' כיון דאינו אלא חשש בעלמא דלא כמג""א וגר""א דמצרכו ס'.
<div style=""text-align: center;""><span style=""font-size: 10pt; color: #ba372a;""><strong><span style=""font-family: 'arial black', sans-serif;"">התשובות לא עברו הגהה ואין לסמוך עליהן הלכה למעשה.</span></strong></span></div>
<div style=""text-align: center;""><span style=""font-size: 10pt; color: #ba372a;""><strong><span style=""font-family: 'arial black', sans-serif;"">כל הזכויות שמורות. השאלות נתרמו לצורך שימוש בתוכנה בלבד.</span></strong></span></div>"	סימן תסז		מאגר
תת_לשימוש_המאגר_המוכן_משנב	" א. מה דין התבשיל שנמצא בו חטים ומה דין החטים עצמם לדעת השו""ע והרמ""א . מה דין הכלים . מה דין התבשיל שנפל לתוכו מעט מהתבשיל שנמצא בו החטים . <br>ב. אלו קולות ניתן להקל בשמיני של פסח . ומה יש להקל בשביעי של פסח בהפמ""ר .<br>ג. חטה בקועה שנמצאת בעיסה או במצה אפויה כמה הוא שיעור פליטתה ומה הדין ברכה ולא בקועה . האם יש חילוק מתי נאפת המצה . <br> ד. מה דין שאר המצות שנעשו מאותה עיסה שממנה עשו המצה שנמצאת בה החטה ומדוע . באיזה אופן אוסרים גם שאר המצות שמאותה עיסה ."	"תשובה ד.א. חטים שנמצאו בתבשיל אם החטים נפוחים אסורים באכילה . והתבשיל לדעת השו""ע כל זמן שלא נתבקעו מותר, נתבקעו , כל התבשיל אסור באכילה ובהנאה ויש להכשיר הכלים וכן הכף שבחש בה אוסרת תבשיל אחר בחום יס""ב . התערב מתבשיל זה לתבשיל אחר אוסר בלח בלח . וביבש כגון חתיכה שבלעה משהו חמץ ואח""כ התבשלה עם חתיכות אחרות ויש רוב כנגדה מסלק החתיכה ואין פליטתה אוסרת מהמשהו שבתוכה שעה""צ עפ""י א""ר. <br>ודעת הרמ""א אוסר התבשיל אפילו שלא נתבקעו החטים ומ""מ הסכימו כמה אחרונים דבעינן עכ""פ שנתרככו . ולדעת ט""ז אסור בהנאה כמו בנתבקעו וכמה אחרונים הסכימו דבמקום הפסד מרובה אין לאסור בהנאה ובאה""ל כתב דהמקיל לא הפסיד משום צירוף רוב ראשונים דס""ל להתיר אף באכילה ובצירוף דעת השאלתות ועוד דחמץ בפסח בס'.<br>ב. לדעת שו""ע מותר למכור לגוי התבשיל שנאסר ללא החטה לפי שאינו נמכר יותר ביוקר בגלל טעם החטה שבו . לדעת רמ""א אסור והסכמת האחרונים להקל כשו""ע במקום הפסד מרובה . בשמיני של פסח מותר להשהותה עד אחר הפסח ואז מותרת באכילה דהוא ספק יו""ט ותערובת משהו דרבנן. וי""א אף בשביעי של פסח אפשר להשהות ובהפסד יש לסמוך ע""ז .<br>ג. חטה בקועה או שנתרככה לרמ""א, שנמצאת בעיסה או מצה אוסרת כדי נטילה באכילה. ובהנאה יש להקל בנתרככה בלבד בלא נט""מ. ובעיסה אף דהיא צוננת אמרינן דע""י דוחק הלישה נפלט ממנה משהו סביב מקומה . ויש מי שאוסר כל העיסה והמצה דע""י הלישה מתחממת קצת והמים שבעיסה מוליכין את פליטת החטה הנפלט ע""י דוחק הלישה לכל העיסה . אי נמי משום דהחטה נגעה בכמה מקומות בעיסה דרך גלגולה מכאן לכאן רשב""א . וראוי לחוש כן שלא במקום הפסד ודוחק . והרמ""א משמע דאוסר מן הדין כל העיסה בתוך הפסח וכן מוכח בד""מ מ""מ בנתרככה בלבד אפשר דיש להקל בהפסד מרובה בנטילת מקום בין בעיסה ובין באפיה . ובנאפית קודם הפסח מקילים בכד""נ .<br>ד. שאר המצות שאפו מאותה עיסה מתירים דאמרינן כאן נמצא כאן היה ולא תלינן שהיתה החטה כבר בעיסה הגדולה שאין מחזיקים איסור ממקום למקום . אבל מחזיקים איסור מזמן לזמן כגון שהחזיק עיסה בידו וחתך ממנה כמה חתיכות ואח""כ נמצא במה שנשאר בידו דאמרינן שמא היתה בעיסה זו קודם שנחתכה . ויש מקילים גם בזה משום דאיכא ס""ס שמא נפלה עכשיו אחר שנחתכה ושמא רק עתה נתחמצה ובמקום הפסמ""ר יש לסמוך להקל.
<div style=""text-align: center;""><span style=""font-size: 10pt; color: #ba372a;""><strong><span style=""font-family: 'arial black', sans-serif;"">התשובות לא עברו הגהה ואין לסמוך עליהן הלכה למעשה.</span></strong></span></div>
<div style=""text-align: center;""><span style=""font-size: 10pt; color: #ba372a;""><strong><span style=""font-family: 'arial black', sans-serif;"">כל הזכויות שמורות. השאלות נתרמו לצורך שימוש בתוכנה בלבד.</span></strong></span></div>"	סימן תסז		מאגר
תת_לשימוש_המאגר_המוכן_משנב	" א. מה דעת המחבר והרמ""א בבליעות חמץ בפסח בכלי שני .<br>ב. מה דעת המחבר בשריית צונן עם חמץ . ומה הדין באיכא ספק כבוש .<br>ג. מה דעת הרמ""א בשריית צונן עם חמץ .<br>ד. חטה שנמצאת במים שמלגו בהם התרנגולת באיזה אופן יש לאסור ובאיזה אופן יש להתיר התרנגולת לדעת המחבר ולדעת הרמ""א ."	"תשובה ה. <br>א. כלי שני בדיעבד אינו מפליט ומבליע אבל באיסור חמץ מסתפק הפר""ח בדעת המחבר אם חושש למחמירים וכדעת הרמ""א בסימן תמ""ז .<br>ב. בשריית צונן המחבר סתם דאינו אוסר ביש ס' . והביא יש מי שאוסר משום דעכ""פ משהו איכא . ובכבוש אסור ובספק כבוש יש מחמירים .<br>ודוקא שנמצאת החטה קודם שהשתמשו במים אבל בישלו עם המים ואח""כ נמצאת החטה בנשאר יש להקל למקילים בצונן, משום ס""ס שמא נפלה אח""כ ושמא לא היה מעל""ע . וגם המחמירים לאסור בצונן יש להקל אם נמצאת החטה אחר שבישלו במים כן מצדד המג""א בדעת המחבר ועוד.<br>ג. דעת הרמ""א לאסור בצונן ולהתיר במקום ספק כשאפשר לתלות שנפלה החטה אח""כ והיינו כנ""ל שנמצאת אחר שבישלו במים . ובספק כבוש אין להחמיר בנתרככה בלבד . ולמעשה הלבוש ועוד פסקו לגמרי כשיטה א' ובמקום הפסמ""ר יש לסמוך להקל ובפרט בנתרככה בלבד. בלחם יש לאסור בצונן משום שנמס .<br>ד. לדעת השו""ע , נמצאת חטה בקועה במים שמלגו התרנגולת , אסורה . <br>לדעת הרמ""א נוהגים להקל במקום שיש ס""ס כגון בתרנגולת והחטה שבורה שמא מהתרנגולת עצמה באה ואיכא עיכול ותו לא מחמיץ ושמא עתה נפלה משא""כ בשלמה דניכר שלא נתעכל . ויש מחלוקת בדעת הרמ""א אם דעתו להקל בנתרככה כהמחבר משום דאיכא ספק שמא נפלה עכשיו או לא ומ""ב מכריע דבכ""ש המקל לא הפסיד .
<div style=""text-align: center;""><span style=""font-size: 10pt; color: #ba372a;""><strong><span style=""font-family: 'arial black', sans-serif;"">התשובות לא עברו הגהה ואין לסמוך עליהן הלכה למעשה.</span></strong></span></div>
<div style=""text-align: center;""><span style=""font-size: 10pt; color: #ba372a;""><strong><span style=""font-family: 'arial black', sans-serif;"">כל הזכויות שמורות. השאלות נתרמו לצורך שימוש בתוכנה בלבד.</span></strong></span></div>"	סימן תסז		מאגר
תת_לשימוש_המאגר_המוכן_משנב	" א. מה הדין בנגיעת חמץ ) חטה מבוקעת ( בחתיכה בצונן בפסח . <br>ב. מה הדין בנגיעת חמץ בחתיכה ע""י מליחה . מה דעת השו""ע והרמ""א בזה . הטעם .<br> ג. מה דין שאר החתיכות שנמלחו עמם .<br>ד. האם יש חילוק ביו חטה בקועה לנתרככה לדעת רמ""א בהנ""ל .<br>ה. אלו עצות נאמרו שלא להפסיד החתיכה או משאר החתיכות .<br>ו.באיזה אופן אין החטה אוסרת במליחה .<br>ז. באיזה אופן יש לאסור את כל החתיכה לכו""ע ."	"תשובה ו .<br>א. נגיעת חמץ צונן בחתיכה בלא שרייה די בשטיפה לכו""ע .<br>ב. נגיעת חמץ בחתיכה ע""י מליחה , <br>לדעת שו""ע די בקליפה במקום מגעה ויש מצריכים באיסור חמץ משהו גם סביבותיה . לדעת רמ""א אוסר כל החתיכה כבשאר איסורים משום דלא בקיאים בשמן ואפילו בחמץ דלעולם כחוש .<br>ג. שאר החתיכות שנמלחו עמה ויש ספק שמא החטה נגעה בכולם קולף כולם ולדעת רמ""א אף דיש אוסרים את כולם העיקר לקלוף את כולם וסגי .<br>ד. לרמ""א יש לאסור בזה בנתרככה החטה דומיא דבישול . ובהפסמ""ר אפשר דיש להקל ובספק נתרככה אין להחמיר.<br> הרמ""א הקיל במליחה למכור לגוי כל החתיכות משא""כ בשאר תערובות חמץ וגם החתיכה עצמה אחר הקילוף דלא כא""ר . הט""ז התיר להשהות שאר החתיכות לאחר הפסח וגם אותה חתיכה לאחר הקילוף והמג""א אסר כהרמ""א להשהות אותה חתיכה . ובנתרככה יש לסמוך על הט""ז .<br>ו. כשהחיטה לא נתלחלחה מהמלח שהיא יבשב אפילו רכה אינה אוסרת כדין טהור מליח וטמא טפל דאינו אוסר .<br>ז. כשהחיטה נמצאת בתוך הציר חשוב כבישול וכל החתיכה שבתוך הציר נאסרה כולה ואם חלק בולט בחוץ דינו כמליחה וכנ""ל .
<div style=""text-align: center;""><span style=""font-size: 10pt; color: #ba372a;""><strong><span style=""font-family: 'arial black', sans-serif;"">התשובות לא עברו הגהה ואין לסמוך עליהן הלכה למעשה.</span></strong></span></div>
<div style=""text-align: center;""><span style=""font-size: 10pt; color: #ba372a;""><strong><span style=""font-family: 'arial black', sans-serif;"">כל הזכויות שמורות. השאלות נתרמו לצורך שימוש בתוכנה בלבד.</span></strong></span></div>"	סימן תסז		מאגר
תת_לשימוש_המאגר_המוכן_משנב	" א. מה דין נגיעת חמץ בחתיכה ע""י צלייה לדעת השו""ע והרמ""א והטעם .<br>ב. באיזה אופן הדין משתנה ומדוע . <br>ג. מה דין שאר החתיכות שנצלו עמם והטעם .<br>ד. באיזה אופנים אין לאסור שאר החתיכות . <br>ה. נמצאת חטה בזפק לאחר הבהוב התרנגולת מה דין הזפק והחטה ."	"תשובה ז.<br>א. דעת השו""ע דצלייה אוסר בכחוש בכדי נטילה . ב. ובשמן אוסר בכולו. ואפילו רק מקום מגע שמן החמץ אוסר בכולו דאזיל השמן ומפטם לאיסור וחוזר ומפעפע בכולו . ויש אוסרים בכ""ג בכולו שע""י היפוך השפוד מתפשט הטעם בכל החתיכה ובאיסור חמץ משהו חיישינן לזה .<br>ג. יש מי שאוסר כל החתיכות שנצלו עמם מה""ט דהיפוך השפוד מתפשט מזל""ז . ד. ואם אינן נוגעות החתיכות אינן נאסרות ואם החתיכה שמנה אוסר הכל אפילו בלא נוגעים דמפעפע דרך השפוד , ורק כ""ק ) מחה""ש ( <br>ורק בנתבקעה ) חו""י ( . ומקור חיים מקיל בזה וכן בלא היפוך אין אחרות נאסרות . לרמ""א אוסר בצלי בכולו אפילו בלא היפוך ואפילו כחוש . ובהפסד מרובה יש להתיר האחרות בכחוש ולא היפך . <br>ה. בהבהוב התרנגולת כשנמצאת חטה בזפק מתירים העוף גם לרמ""א שאוסר בצלי בכולו דאינו דומה לצלי ממש כיון דמעבירו תמיד הנה והנה . ומשליכין הזפק במקום הקליפה . החטה עצמה לדעת שו""ע טעונה שרפה דלא חשיבה כמעוכלים לענין איסור בין שלמה ובין שבורה . ולהגר""א מצדד לעיקר הדין דחשיבי מעוכלים ואינו מחמיץ . &lt;&lt;&lt;&lt;&lt;&lt; &gt;&gt;&gt;&gt;&gt;&gt; &lt;&lt; סיכום האופנים שמקילים בנמצאת חטה שנתרככה אף להרמ""א &gt;&gt;א. בנמצאת בתבשיל ויש הפסמ""ר להתיר בהנאה מ""ב תס""ז סק""לח.<br>ב. בנמצאת בעיסה או במצה ויש הפסמ""ר להתיר בהנאה אף בלא נט""מ שם סקמ""ה .<br>ג. בנמצאת אפילו שלמה בכלי שני ויש ספק מתי נפלה יש מחלוקת באחרונים אם הרמ""א מקל בזה כשו""ע והסומך להתיר אף לאכילה לא הפסיד . שם סקנ""ג .<br>ד. בספק כבוש אין להחמיר שם סקנ""ה תס""ב סקכ""ג. <br>ה. בשרייה בצונן לא אוסרים שם סקס""ב ומשמע קצת שם דיש להקל אפילו בלא הפסד מרובה .<br>ו. במליחה וצלייה כתבו האחרונים דדינם כבישול ולאסור בנתרככה לבד ודלא כשכה""ג שמצדד להקל בזה ודלא כחו""י במליחה . ובהפסד מרובה הגר""ז מקיל בקליפה כשו""ע ולפר""ח אפילו בלא הפסד ולכן בנתרככה אפשר דיש לסמוך ע""ז וצ""ע מד""מ . ובספק נתרככה אין להחמיר כלל באה""ל סי""ד .<br>ז. במליחה לענין להשהות החתיכה לאחר הפסח הט""ז מתיר ויש לסמוך עליו בנתרככה לבד שם סקע""ז .<br>ח. בצלי בשפוד והתרנגולת שמנה ואחרות אינן נוגעות יש להקל שלא לאסור האחרות בנתרככה לבד שם סקפ""ד.&gt;&gt;&gt;&gt;&gt;&gt;&gt;&gt;&gt;&gt;&gt;&gt;&gt;&gt;&gt;&gt; &lt;&lt;&lt;&lt;&lt;&lt;&lt;&lt;&lt;&lt;&lt;&lt;&lt;&lt;&lt; <br> תם ולא נשלם<br> יזכנו הקל להשלים <br> להחכים עוד בהלכות פסחים<br> ובחידוש כוחות רעננים<br> לקראת עתות וזמנים הבאים <br> להעמיק בהלכות ירח האיתנים.<br> &gt;&gt;&gt;&gt; בהצלחה רבה &lt;&lt;&lt;&lt;
<div style=""text-align: center;""><span style=""font-size: 10pt; color: #ba372a;""><strong><span style=""font-family: 'arial black', sans-serif;"">התשובות לא עברו הגהה ואין לסמוך עליהן הלכה למעשה.</span></strong></span></div>
<div style=""text-align: center;""><span style=""font-size: 10pt; color: #ba372a;""><strong><span style=""font-family: 'arial black', sans-serif;"">כל הזכויות שמורות. השאלות נתרמו לצורך שימוש בתוכנה בלבד.</span></strong></span></div>"	סימן תסז		מאגר
